לבשו את המשיח
באמצעות תשובה וטבילה, אנו מתאחדים עם מות המשיח ותחייתו ונקראים ללכת בחיים חדשים:
"כי כולנו הנטבלים אל המשיח ישוע, אל מותו נטבלנו. על כן נקברנו עמו על ידי הטבילה אל המוות, למען כאשר הוקם המשיח מן המתים בכבוד האב, כן נתהלך גם אנחנו בחיים חדשים." — רומים 6:3–4
חיים חדשים אלה מתבטאים בציווי פשוט אך רב עוצמה:
"לבשו את האדון ישוע המשיח, ואל תעשו דבר לספק תאוות הבשר." — רומים 13:14
ללבוש את המשיח פירושו לתת לאופיו לעצב את מחשבותינו, תשוקותינו, דברינו, ומעשינו. פירושו ללמוד לחיות באופן המשקף אותו. חיים אלה אינם ניתנים לחיות בכוח אנושי לבדו:
"התהלכו ברוח, ולא תמלאו את תאוות הבשר." — גלטים 5:16
ללכת אחרי המשיח אין פירושו שלעולם לא ניכשל. כאשר אנו חוטאים, איננו מתחבאים מן האלוהים. אנו שבים אליו בהתוודות ובתשובה:
"אם נתוודה על חטאינו, הוא נאמן וצדיק… לסלוח לנו." — יוחנן א׳ 1:9
אהבה, סבלנות, והצלב
ללבוש את המשיח פירושו גם ללמוד לאהוב כפי שהוא אהב:
"מצווה חדשה אני נותן לכם, שתאהבו איש את רעהו; כאשר אהבתי אתכם." — יוחנן 13:34
אהבתו מגיעה אפילו לאלה המתנגדים לנו. היא דוחה שנאה, נקמה ומרירות. אהבת המשיח אינה נשארת פרטית. היא מניעה אותנו לעזור לאחרים להכיר אותו וללכת אחריו:
"לכו אפוא ועשו לתלמידים את כל הגויים… ולמדתם אותם לשמור את כל אשר ציוויתי אתכם." — מתי 28:19–20
אך ללכת אחרי המשיח בנאמנות עשוי גם לעלות ביוקר. ישוע אמר:
"החפץ ללכת אחרי, יתכחש לעצמו, יישא את צלבו יום יום, וילך אחרי." — לוקס 9:23
להתכחש לעצמנו אין פירושו להאמין שאין ערך לחיינו. פירושו למסור את גאוותנו, תשוקותינו האנוכיות, ורצוננו האישי בכל פעם שהם עומדים כנגד המשיח.
ללכת אחריו עלול להביא הקרבה, דחייה, או רדיפה. זוהי אינה חוויה רגשית חולפת, אלא הליכה של נאמנות לכל אורך החיים:
"הבה נרוץ בסבלנות… בהביטנו אל ישוע." — עברים 12:1–2
אנו סובלים באורך רוח לא מתוך בטחון בכוחנו שלנו, אלא בהחזיקנו את עינינו על ישוע.
המשיח אינו חלוק
להחזיק את עינינו על המשיח מגן עלינו גם מלתת למנהיגים אנושיים, למסורות, או לקבוצות את המקום ששייך לו לבדו:
"הכי חלוק המשיח? האם פאולוס נצלב בעדכם? או האם נטבלתם בשם פאולוס?" — קורינתים א׳ 1:13
שום מסורת, תואר, קבוצה, או זהות נוצרית אינם צריכים להיות גדולים מהאדון שמת בעדנו. בעולם נוצרי מפולג, אנו זוכרים שהמשיח אינו חלוק. כל השייכים לו הם חברים בגוף אחד, כשהמשיח לבדו הוא ראשו.
לבישת המשיח מעצבת את האופן שבו אנו שבים בתשובה, אוהבים, משרתים, סובלים באורך רוח, ומתייחסים למאמינים אחרים. ללבוש את המשיח פירושו להשתייך לו לגמרי, לשקף אותו בעולם, להתכחש לעצמנו, לשאת את הצלב, ולהישאר נאמנים גם כאשר ההליכה אחריו עולה ביוקר.
בחלק 4, תוכלו לחקור לעומק רב יותר מה פירוש ללכת בחיים חדשים, לאהוב כפי שהמשיח אהב, להתכחש לעצמנו, לשאת את הצלב, ולהשתייך לו תחילה.