אנשים רבים אומרים שהם מאמינים בישוע, אך כתבי הקודש קוראים לנו לבטוח בו, להודות בו כאדון, וללכת אחריו.
להודות במשיח כאדון
"כי אם תודה בפיך שישוע הוא האדון, ותאמין בלבבך כי האלוהים הקימו מן המתים, תיוושע." — רומים 10:9
להודות בישוע כאדון פירושו לבטוח בו ולהכניע את חיינו לסמכותו. הוא אינו רק מישהו שאנו מאמינים בו; הוא זה שאנו מקשיבים לו והולכים אחריו. ישוע שאל:
"ולמה תקראו לי אדוני, אדוני, ולא תעשו את אשר אני אומר?" — לוקס 6:46
הוא גם אמר:
"צאני תשמענה לקולי, ואני מכיר אותן, והן הולכות אחרי." — יוחנן 10:27
המשיח לבדו הוא הרועה והמושיע. מורים נאמנים עשויים לעזור לנו להבין את כתבי הקודש ולגדול באמונה, אך שום אדם או קבוצה אינם רשאים להחליף את קולו, לסתור את דברו, או לדרוש את הנאמנות ששייכת לו.
"ואין בשום אחר הישועה, כי אין תחת השמים שם אחר הנתון בבני אדם אשר בו יכולים אנו להיוושע." — מעשי השליחים 4:12
כתבי הקודש אומרים שיבוא יום שבו כל ברך תכרע וכל לשון תודה שישוע המשיח הוא האדון (פיליפים 2:10–11). לכן, אנו מכניעים את חיינו לו מרצוננו כבר עכשיו.
להקשיב ולציית באהבה
להכניע את חיינו למשיח כאדון פירושו יותר מלהקשיב לדבריו. פירושו לבנות את חיינו עליהם:
"כל השומע את דברי אלה ועושה אותם, ידמה לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע." — מתי 7:24
דברי המשיח חייבים להיות היסוד לאורח חיינו.
"אם תעמדו בדברי, תלמידי אמת אתם. ותדעו את האמת, והאמת תשחרר אתכם." — יוחנן 8:31–32
איננו מצייתים למשיח כדי לזכות באהבתו או בחסדו. אנו מצייתים משום שהוא אהב אותנו ראשון:
"אנחנו אוהבים, כי הוא אהב אותנו ראשון." — יוחנן א׳ 4:19
"אם תאהבוני, שמרו את מצוותי." — יוחנן 14:15
כאשר אנו אוהבים את המשיח, אנו מקשיבים לו, בוטחים בו, מצייתים לו, והולכים אחריו כאדוננו.
בחלק 4, תוכלו לחקור לעומק רב יותר מה פירוש לקבל את המשיח כאדון, להקשיב לקולו, לציית לו באהבה, ולעולם לא לאפשר לקול אחר להחליפו או לסתור אותו.