לאתאיסטים, אגנוסטיקנים ומחפשי אמת

הזמנה מכבדת

ידידים יקרים,

אנו כותבים בכבוד, בכנות ובאהבה.

אנשים מפקפקים באמונה באלוהים או דוחים אותה מסיבות רבות. יש שמוצאים את הראיות בלתי משכנעות. יש המתמודדים עם סבל או עם שתיקתו הנראית לעין של האלוהים. אחרים נפגעו מצביעות דתית, מהתעללות, מלחץ, או מתשובות שטחיות לשאלות רציניות.

איננו מניחים שאנשים שאינם מאמינים אינם כנים, אינם מוסריים, או אינם מוכנים לבקש אמת. שאלות כנות ראויות לבחינה כנה.

ההזמנה שלנו פשוטה: התבוננו בישוע המשיח בעיון. בחנו את חייו, את דבריו, את מותו, ואת הטענה שקם מן המתים. הנצרות עצמה טוענת שהכול תלוי בטענה זו:

האמונה הנוצרית אינה נשענת רק על רעיונות מנחמים או תחושות פרטיות. היא טוענת שהאלוהים פעל בהיסטוריה באמצעות ישוע מנצרת. טענה זו אינה ראויה לא לקבלה אוטומטית ולא לדחייה קלת דעת.

מדוע להתבונן בישוע?

אנשים רבים מעריצים את ישוע כמורה חכם או כסמל לחמלה. אך הבשורות מציגות אותו כהרבה יותר. ישוע קיבל בברכה את הדחויים, אתגר צביעות דתית, סלח על חטאים, הכריז על מלכות האלוהים, וקרא לאנשים ללכת אחריו. הוא אמר:

הוא לא רק אמר שהוא מכיר דרך אל האמת. הוא טען שהאמת והחיים נמצאים בו. הוא גם הזמין את היגעים:

לפיכך יש לבחון את ישוע על פי תנאיו שלו. האם הובן לא נכון? האם טענותיו היו מוטעות? או שמא הוא באמת יותר ממורה רגיל? אי אפשר לענות על השאלה רק על ידי הערצת כמה מאמרותיו המוסריות תוך התעלמות ממה שאמר על עצמו.

ההיסטוריה והתחייה

רוב היסטוריוני העת העתיקה מקבלים שישוע התקיים ונצלב תחת הנציב הרומי פונטיוס פילטוס. מקורותינו העיקריים הם איגרותיו של פאולוס, ארבע הבשורות, כתבים נוצריים מוקדמים נוספים, ואזכורים מאוחרים יותר מסופרים יהודים ורומיים.

כותבי הברית החדשה היו נוצרים, אך אין בכך כדי להפוך את עדותם לחסרת ערך. יחד עם זאת, יש לבחון את כתביהם בעיון ולא להתייחס אליהם כאל תמלולים מודרניים. לוקס מסביר מדוע כתב:

חוקרים ממשיכים לדון בתאריכים, בזהות המחברים, במקורות, ובכמה פרטים של סיפורי הבשורה. על נוצרים להכיר בדיונים אלה בכנות.

השאלה ההיסטורית המרכזית נותרת: מדוע השתכנעו תלמידיו הראשונים של ישוע שהוא קם מן המתים? פאולוס מתעד הכרזה נוצרית מוקדמת:

לאחר מכן הוא מונה הופעות לפני פטרוס, השליחים, יעקב, ויותר מחמש מאות מאמינים בבת אחת:

התייחסותו של פאולוס לעדים שעדיין היו בחיים מרמזת שהוא הציג את התחייה כטענה פומבית הפתוחה לבחינה, לא רק כחוויה רוחנית פרטית. האמונה בתחייה לא הומצאה מאות שנים מאוחר יותר. היא עמדה קרוב לראשיתה של התנועה הנוצרית.

הבשורות מדווחות גם על קבר ריק ועל מפגשים עם ישוע לאחר מותו. לא כל היסטוריון מפרש דיווחים אלה באותו אופן. יש המקבלים את הקבר הריק כסביר מבחינה היסטורית, בעוד אחרים נותרים בלתי בטוחים. ההופעות המדווחות פורשו כמפגשים אמיתיים, חזיונות, חוויות פסיכולוגיות, או מסורות שהתפתחו.

רבים מתלמידיו הראשונים של ישוע התמודדו עם התנגדות, מאסר, ורדיפה על הכרזתם על תחייתו. הברית החדשה מתעדת את הוצאתו להורג של השליח יעקב, בעוד עדות נוצרית מוקדמת תומכת בחוזקה בכך שגם פטרוס ופאולוס נהרגו. שליחים אחרים רבים נזכרים כמעונים, ורבים נשאו התנגדות וסבל בעודם ממשיכים להכריז על מה שהאמינו שראו במו עיניהם. סבלם אינו מוכיח כשלעצמו את התחייה, אך הוא מראה שהשתכנעותם הייתה כנה, פומבית, ויקרה.

אין לנוצרים לטעון שכל היסטוריון מסכים שישוע קם. הם אינם מסכימים. אך גם אין זה הוגן לפטור את התחייה רק באמירה שנסים אינם אפשריים. פטירת התחייה אך ורק בטענה שנסים אינם יכולים לקרות מניחה את המסקנה מראש.

השאלה הכנה היא: מה מסביר בצורה הטובה ביותר את העדות המוקדמת, ההופעות המדווחות, ושינוי תלמידיו של ישוע — והאם המציאות עשויה לכלול יותר מתהליכים טבעיים בלבד? נוצרים מאמינים שהאלוהים הקים את ישוע מן המתים ואישר אותו כאדון.

שאלות חשובות

האם המדע מייתר את האלוהים?

המדע מעניק לנו ידע יוצא דופן על אופן פעולתו של העולם הטבעי. האמונה באלוהים לעולם אינה צריכה להחליף חקירה מדעית. אך האלוהים אינו מוצע כעצם פיזי נוסף בתוך היקום. שאלת האלוהים נוגעת לכך מדוע היקום קיים כלל ומדוע הוא מסודר באופן שהתבונה האנושית יכולה להבין.

המדע חוקר את אופן פעולתה של המציאות. הוא אינו מיישב מעצמו כל שאלה על מקורה הסופי או משמעותה של המציאות. הנצרות מציעה שהיקום מובן משום שהוא בא מבורא רציונלי:

ומה בנוגע לסבל?

הסבל הוא אחד האתגרים החזקים ביותר לאמונה באלוהים אוהב. מחלה, אלימות, התעללות, אסונות, עוול, יגון, וסבלם של ילדים אינם ניתנים למענה במשפטים קלים. המקרא עצמו מכיל זעקות כאב:

הנצרות אינה נותנת הסבר פשוט לכל טרגדיה. תגובתה המרכזית היא ישוע. הבשורה טוענת שהאלוהים לא נותר רחוק מן הסבל. במשיח, הוא חווה דחייה, יגון, עוול, כאב פיזי, ומוות. ישוע בכה. הוא נבגד. הוא נצלב.

הצלב אינו מסביר כל אירוע כואב, אך הוא מראה שהאלוהים אינו אדיש לסבל האנושי. התחייה מכריזה אז שהמוות והרוע לא יגידו את המילה האחרונה.

מדוע האלוהים אינו גלוי יותר?

אנשים מסוימים מבקשים את האלוהים בכנות ועדיין חווים שתיקה. אין להאשימם אוטומטית בגאווה או בחוסר כנות. אפילו כותבי המקרא שאלו:

הנצרות מלמדת שהאלוהים התגלה באמצעות הבריאה, המצפון, כתבי הקודש, ובאופן המלא ביותר באמצעות ישוע המשיח. אך התגלות זו אינה מסירה כל אי-ודאות ואינה כופה אמונה על איש.

תפילה פשוטה וכנה עשויה להיות:

אלוהים, אם אתה קיים, עזור לי להכיר את מה שנכון.

אין הדבר דורש העמדת פנים שכבר אתם מאמינים. הוא מבטא פתיחות.

התבוננו בישוע בעצמכם

ידיד יקר,

איננו מבקשים מכם לדכא ספק או לייצר ודאות מלאכותית. אנו מזמינים אתכם לקרוא בשורה אחת ולהתבונן בישוע בכנות.

תוכלו להתחיל ב:

• מרקוס, הסיפור הקצר והישיר ביותר;
• לוקס, המדגישה חמלה והקשר היסטורי;
• יוחנן, המתמקדת לעומק בזהותו של ישוע.

שאלו:

• איזה מין אדם הוא ישוע?
• כיצד הוא נוהג בחלשים, באשמים, בגאים, ובדחויים?
• מדוע הוא סולח על חטאים?
• מדוע הוא מזמין אנשים לבוא ישירות אליו?
• מדוע נצלב?
• מה האמינו תלמידיו הראשונים שקרה לאחר מכן?
• מה המשמעות אם הוא באמת קם מן המתים?

קראו את הבשורה עצמה, לא רק טענות ממאמינים או מספקנים. עקבו אחר הראיות בענווה והניחו להנחות שלכם עצמכם להיבחן.

תוכלו גם להתפלל:

אלוהים, אם אתה קיים, הדרך אותי אל האמת.
עזור לי לראות את ישוע כפי שהוא באמת.
תן לי אומץ להשיב בכנות.

לב המסר הנוצרי הוא זה: האלוהים ברא אותנו ולא נטש אותנו. בני האדם התרחקו ממנו ופגעו זה בזה באמצעות אנוכיות, גאווה, עוול, וחטא. ישוע המשיח נכנס לעולמנו, אהב ללא צביעות, נתן את חייו בעד חוטאים, וקם מן המתים. באמצעותו, האלוהים מציע סליחה, פיוס, חיים חדשים, ותקווה נצחית.

אם ישוע לא קם, טענתה המרכזית של הנצרות נכשלת. אם הוא קם, הוא אינו יכול להישאר רק מורה מעניין מן העבר. הוא האדון החי הקורא לנו לבטוח בו ולקבל חיים.